Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 60a

חָזֵינָא לֵיהּ אֲזַל אוֹקְמֵיהּ לַהֲדֵי יוֹמָא בִּתְקוּפַת תַּמּוּז אֲמַר לֵיהּ אִיסְתַּכַּל בֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ לָא מָצֵינָא אֲמַר לֵיהּ יוֹמָא דְּחַד מִשַּׁמָּשֵׁי דְּקָיְימִי קַמֵּי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמְרַתְּ לָא מָצֵינָא לְאִיסְתַּכָּלָא בֵּיהּ שְׁכִינָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן

Traduction

I wish to see Him. Rabbi Yehoshua went and stood the emperor facing the sun in the season of Tammuz, i.e., summer. Rabbi Yehoshua said to him: Look at it. The emperor said to him: I cannot. Rabbi Yehoshua said to him: Now, if with regard to the sun, which is only one of the servants that stand before the Holy One, Blessed be He, you say: I cannot look at it, is it not all the more so with regard to the Divine Presence?

Rachi non traduit

להדי יומא. נגד השמש:

אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה בָּעֵינָא דְּאִיצְבֵּית לֵיהּ נַהֲמָא לֵאלָהַיְכוּ אֲמַר לֵיהּ לָא מָצֵית אַמַּאי נְפִישִׁי חֵילְווֹתֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אִיבְרָא אֲמַר לֵיהּ פּוֹק צְבֵית לְגֻידָּא דִּרְבִיתָא דִּרְוִיחַ עָלְמָא טְרַח שִׁיתָּא יַרְחֵי קַיְיטָא אֲתָא זִיקָא כַּנְשֵׁיהּ לְיַמָּא

Traduction

§ The Gemara recounts: The Roman emperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: I desire to arrange bread, i.e., a meal, for your God. Rabbi Yehoshua said to him: You cannot. The emperor asked him: Why? Rabbi Yehoshua said to him: His hosts are too great. The emperor said to him: Truly, I wish to do it. Rabbi Yehoshua said to him: Go out and arrange a meal on the shore of the great sea [dirvita], where there is a wide open space. The emperor worked all the six months of summer to accomplish this. A wind came and swept it all into the sea.

Rachi non traduit

דאיצבית ליה נהמא. אתקן לו סעודה:

לגידא דרביתא. על שפת נהר ששמו רביתא:

דרויח עלמא. להתקבץ שם חיילותיו והוא נתכוין למקום שתהא רוח שולטת בו:

כנשיה לימא. טאיטו לים:

טְרַח שִׁיתָּא יַרְחֵי דְּסִיתְוָא אֲתָא מִיטְרָא טַבְּעֵיהּ בְּיַמָּא אֲמַר לֵיהּ מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ הָנֵי כָּנוֹשָׁאֵי זָלוֹחָאֵי דְּאָתוּ קַמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אִי הָכִי לָא מָצֵינָא

Traduction

The emperor worked to arrange another meal all the six months of winter. Rain came and sank it all in the sea. The emperor said to Rabbi Yehoshua: What is this? Rabbi Yehoshua said to him: These are only the sweepers and floor washers that wait on Him, and they alone have eaten everything. The emperor said to him: If so, I cannot arrange a meal before Him.

Rachi non traduit

כנושאי. מכבדי הבית:

זלוחאי. מרביצי הבית במים מפני אבק העולה וכבר הם כלו לאכול כל זה:

אי הכי. דנפישי חיילותיו כ''כ לא מצינא:

אֲמַרָה לֵיהּ בַּת קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה אֱלָהֵיכוֹן נַגָּרָא הוּא דִּכְתִיב הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו אֵימָא לֵיהּ דְּנֶעְבֵּיד לִי חֲדָא מַסְתּוּרִיתָא אֲמַר לְחַיֵּי בְּעָא רַחֲמֵי עֲלַהּ וְאִינַּגְעָה אוֹתְבַהּ בְּשׁוּקָא דְּרוֹמִי וְיָהֲבִי לַהּ מַסְתּוּרִיתָא דַּהֲווֹ נְהִיגִי דְּכֹל דִּמְנַגַּע בְּרוֹמִי יָהֲבוּ לֵיהּ מַסְתּוּרִיתָא וְיָתֵיב בְּשׁוּקָא וְסָתַר דּוּלְלֵי כִּי הֵיכִי דְּלִיחְזוֹ אִינָשֵׁי וְלִיבְעֵי רַחֲמֵי עֲלֵיהּ

Traduction

§ The Gemara recounts: The daughter of the Roman emperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: Your God is a carpenter, as it is written: ''Who lays the beams of His upper chambers in the waters'' (Psalms 104:3). Tell Him to make for me a distaff, a simple tool used in spinning. Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said: Very well. He prayed for mercy for her and she was stricken with leprosy. She sat in the Roman market, and they gave her a distaff, since it was their custom to give a distaff to anyone stricken with leprosy in Rome, and the leper would sit in the market and untangle bunches of wool, so that people would see and pray for mercy on him.

Rachi non traduit

מסתוריתא. דיוושלטייר''ש בלע''ז:

דוללי. אשקניי''ש וסימן זה היה למצורעים:

סתר דוללי. דישבוויריי''ד:

יוֹמָא חַד הֲוָה קָא חָלֵיף הָתָם הֲוָת יָתְבָא וְסָתְרָה דּוּלְלֵי בְּשׁוּקָא דְּרוֹמָאֵי אֲמַר לַהּ שַׁפִּירְתָּא מַסְתּוּרִיתָא דִּיהַב לִיךְ אֱלָהַי אֲמַרָה לֵיהּ אֵימָא לֵיהּ לֵאלָהָיךְ לִשְׁקוֹל מַאי דִּיהַב לִי אָמַר לָהּ אֱלָהָא דִּידַן מֵיהָב יָהֵיב מִשְׁקָל לָא שָׁקֵיל

Traduction

One day Rabbi Yehoshua ben Ḥananya was passing there, and he saw that she was sitting and untangling bunches of wool in the Roman market. Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said to her: Is the distaff my God gave you pleasing? She said to him: Tell your God to take back what He has given me. Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said to her: Our God gives, but does not take.

Rachi non traduit

משקל לא שקיל. הטובה משנתנה:

אָמַר רַב יְהוּדָה שׁוֹר כְּרַסְתָּן וּפַרְסְתָן רַב רֵישֵׁיהּ וְרַב גְּנוּבְתֵּיהּ וְחִילּוּפָא בַּחֲמָרָא לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְמִקָּח וּמִמְכָּר

Traduction

§ Rav Yehuda says: A bull has a large paunch and large hooves. Its head is large, and its tail is large. And the opposite is true for a donkey. The Gemara explains: What is the practical difference that results from such a statement? It is relevant for purposes of buying and selling. One who agrees to sell a bull must provide the buyer with one that fits this description, and the opposite for a donkey.

Rachi non traduit

שור. דרכו להיות כרסתן ופרסתן בעל כרס רחבה ופרסות רחבות:

גנובתיה. זנבו:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְּמִצְחוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִין מַפְרִיס מַקְרִין תַּרְתֵּי מַשְׁמַע אָמַר רַב נַחְמָן מַקְרָן כְּתִיב

Traduction

And Rav Yehuda says: The bull that Adam, the first man, sacrificed as a thanks offering for his life being spared had a single horn on its forehead, as it is stated: ''And it shall please the Lord better than a bullock that has horns [makrin] and hoofs'' (Psalms 69:32). The Gemara comments: On the contrary, the word makrin indicates two horns. Rav Naḥman said: Although it is vocalized in the plural, makran is written in the verse, without the letter yod, to indicate that it had only a single horn.

Rachi non traduit

שור שהקריב אדם הראשון. כדאמרינן בלפני אידיהן במסכת ע''ז (דף ח.):

מקרין מפריס. בשור של אדם הראשון קאי:

מקרין תרתי משמע. שכן סתם שוורים:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה שׁוֹר שֶׁהִקְרִיב אָדָם הָרִאשׁוֹן קַרְנָיו קוֹדְמוֹת לְפַרְסוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִין מַפְרִיס מַקְרִין בְּרֵישָׁא וַהֲדַר מַפְרִיס

Traduction

And Rav Yehuda says: With regard to the bull that Adam, the first man, sacrificed, its horns preceded its hooves. It was not born of a cow, but rose fully formed out of the earth such that its head emerged first, as it is stated: ''And it shall please the Lord better than a bullock that has horns and hoofs.'' The phrase ''has horns'' comes first, and only afterward the word ''hoofs.''

Rachi non traduit

קרניו קודמין לפרסותיו. שכל שוורים פרסותיהם נולדות עמם וקרנותיהם גדלים לאחר זמן אבל של מעשה בראשית בקומתם נבראו ובקרניהן וכשיצא מן הארץ ראשו תחלה נמצאו שקדמו קרנותיו לפרסותיו:

מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּקוֹמָתָן נִבְרְאוּ בְּדַעְתָּן נִבְרְאוּ בְּצִבְיוֹנָם נִבְרְאוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם אַל תִּקְרֵי צְבָאָם אֶלָּא צִבְיוֹנָם

Traduction

And this supports the statement of Rabbi Yehoshua ben Levi, as Rabbi Yehoshua ben Levi says: All items created during the acts of Creation were created with their full stature, immediately fit to bear fruit; they were created with their full mental capacities; they were created with their full form. As it is stated: ''And the heaven and the earth were finished, and all the host of them'' (Genesis 2:1). Do not read it as: ''The host of them [tzeva’am]''; rather, read it as: Their form [tzivyonam].

Rachi non traduit

בקומתן נבראו. ולפיכך קדמו קרנותיו שהרי עמו נוצרו ויצאו תחלה והיינו שור פר ביום שהיה שור היה גדול כפר. שור בן יומו קרוי שור כדכתיב (ויקרא כב) שור כי יולד פר קיימא לן בן שלש (פרה פ''א משנה ב):

לדעתם. שהודיעם שיבראם והם ניאותו:

לצביונם. בדמות שבחרו להם:

Tossefoth non traduit

בקומתן נבראו. לא בעי למימר שנבראו בעמידה דהא אמרינן בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לח:) גבי אדם הראשון רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על רגליו אלא בקומתן היינו שנגמרה כל קומתן מתחלתן:

אל תיקרי צבאם אלא צביונם. פירש בערוך דכולהו נפקי מצביונם שהוא לשון יופי כמו (ישעיהו ד) לצבי ולתפארת ומאחר שהן ביופיין זהו בקומתן ולדעתן שהיופי לא יבא אלא אם כן נגדל כל הצורך ועוד יש לומר דקומתן נפיק מלשון הצבה:

דָּרֵשׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו פָּסוּק זֶה שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִינֵהוּ בָּאִילָנוֹת נָשְׂאוּ דְּשָׁאִים קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָן

Traduction

§ Rabbi Ḥanina bar Pappa taught: ''May the glory of the Lord endure forever; let the Lord rejoice in His works'' (Psalms 104:31). This verse was stated by the minister of the world, i.e., the angel charged with overseeing the world. When the Holy One, Blessed be He, said: ''Let the earth put forth grass, herb yielding seed, and fruit tree bearing fruit after its kind'' (Genesis 1:11), the grasses drew an a fortiori inference with regard to themselves.

Rachi non traduit

שר העולם. מלאך הממונה:

באילנות נאמר למינהו עושה פרי למינו אבל בזרעים לא נאמר בצוואתם למינו אבל ביציאתם נאמר מזריע זרע למינהו:

Tossefoth non traduit

פסוק זה שר העולם אמרו. לפי מה שמפרשין דחנוך זה מטטרון כמו שיסד הפייט תקיף מטטרון שנהפך לאש מבשר ואומר דהוא שר העולם כמו שיסד הפייט שר המשרת נער נקרא הוא מטטרון הנכבד והנורא ואמרינן בפרק קמא דיבמות (דף טז:
ושם) נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי פסוק זה שר העולם אמרו וקשה מכאן דמשמע דשר העולם היה בששת ימי בראשית ושמא אגדות הם שחלוקות זו על זו ומי שסובר דמטטרון הוא שר העולם לית ליה דחנוך זה מטטרון א''נ מה שקרא הפייט למטטרון נער לא בשביל הפסוק של נער הייתי אלא לפי שכתוב בספר יוסיפון דלמטטרון יש לו שבע שמות וחשיב נער וגם מצינו דנער שם מלאך הוא כדכתיב (זכריה ב) רוץ אל הנער הלז:

אִם רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעִרְבּוּבְיָא לָמָּה אָמַר לְמִינֵהוּ בָּאִילָנוֹת וְעוֹד קַל וָחוֹמֶר וּמָה אִילָנוֹת שֶׁאֵין דַּרְכָּן לָצֵאת בְּעִרְבּוּבְיָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִינֵהוּ אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

Traduction

They reasoned: If the Holy One, Blessed be He, wishes the mixing of species, why did he say: After its kind, with regard to the trees? And furthermore, let us draw an a fortiori inference: If with regard to trees, which do not naturally grow mixed, as they are large and distinct from one another, the Holy One, Blessed be He, said: ''After its kind,'' all the more so with regard to us, since grass naturally grows mixed.

Rachi non traduit

שאין דרכן לצאת בערבוביא. שהרי גדולים הן וענפיהן מרובין ואין ראויין ליגדל רצופים ותכופים כי אם מפוזרים:

אמר הקב''ה למינהו. שיצא כל אילן בעצמו ברחוק מחבירו שיהא לו היכר:

אנו. שרבים אנו ודרכנו לצאת תכופין ומעורבבין ואם אין נזהרים לצאת כל עשב לבד הרי אין אנו ניכרין זה מזה על אחת כמה וכמה:

מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָצָא לְמִינוֹ פָּתַח שַׂר הָעוֹלָם וְאָמַר יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו

Traduction

Immediately, every kind of grass emerged after its kind, as it is stated: ''And the earth brought forth grass, herb yielding seed after its kind'' (Genesis 1:12). The minister of the world began to speak and said: ''May the glory of the Lord endure forever; let the Lord rejoice in His works,'' who do His will even when not explicitly instructed.

Rachi non traduit

ישמח ה' במעשיו. שכולן זהירין במצותיו:

בָּעֵי רָבִינָא הִרְכִּיב שְׁנֵי דְּשָׁאִים זֶה עַל גַּב זֶה

Traduction

With regard to the above description, Ravina raises a dilemma: If one grafted two species of grass onto one another, as is done with trees,

Tossefoth non traduit

הרכיב שני דשאין זה על גב זה מהו. ואם תאמר מתניתין היא במסכת כלאים בפרק קמא (משנה ז) אין נוטעין אילן באילן ולא ירק בירק ועוד תנן (שם משנה ח) אין נותנין זרע דלעת בתוך החלמית מפני שהוא ירק בירק וי''ל דמבעיא ליה בחוצה לארץ דשרו כלאי זרעים ואסירי הרכבת האילן כדאיתא בסוף פרק קמא דקדושין (דף לט.) דדריש שדך למעוטי כלאי זרעים שבחוצה לארץ והרכבת האילן אסורה מדכתיב (ויקרא יט) את [וגו'] בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים מה בהמה בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמה בין בארץ בין בחוצה לארץ אף שדך בין בארץ בין בחוצה לארץ ומבעיא ליה אי חשיבא ליה הרכבת זרעים כהרכבת אילן משום דכתיב בהן למינהו או לא אי נמי אפילו בארץ מיבעיא ליה לר' אושעיא דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד דדילמא מתניתין דכלאים כרבנן אי נמי בשאר כלאי זרעים ואליבא דרבנן איירי הכא דאמר בהקומץ זוטא (מנחות דף טו:) קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים לא אי נמי לבני נח קמיבעיא ליה דשרו בכלאי זרעים ואסירי בהרכבת האילן כדאיתא פרק ארבע מיתות (סנהדרין ס.) ונפקא לן מדכתיב (שם) את חוקותי תשמורו חוקים שחקקתי לך כבר בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים והיינו בהרכבה דומיא דבהמה ושחקקתי לך כבר היינו לבני נח דכתיב בהו למינהו באילנות ובבהמה דלמינהו איסור כלאים משמע כדמוכח בסוף שור שנגח את הפרה (ב''ק נה.) דבעי התם הרביע שני מינים שבים מהו מי גמרי למינהו למינהו מיבשה או לא ומבעיא לן אי הוי הרכבת ירק בירק כמו הרכבת אילן באילן והוי בכלל שדך ואע''ג דכתיב למינהו איצטריך את חוקותי שחקקתי לך כבר דלא הוה ידעינן דלמינהו אתא לאיסור כלאים אי לא כתיב חוקותי ואי לא למינהו מאת חוקותי לחוד לא הוה נפקא לן דה''א חוקותי שחקקתי לך כבר במרה וא''ת הא פריך התם אלא מעתה ושמרתם את חוקותי מאי חוקות שחקקתי לך כבר איכא ומאי קשיא הא לא מוקמינן האי אבני נח אלא משום דאשכחן נמי דכתיב למינהו במעשה בראשית וי''ל דמ''מ פריך שפיר דכי היכי דהאי לא קאי אבני נח האי נמי לא קאי אבני נח ומשני דהתם כתיב חוקותי בתר ושמרתם אבל הכא כתיב חוקותי קודם תשמרו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source